גם קרובי משפחה של חולי סמ"ג חייבים להיבדק בקולונוסקופיה כדי לוודא שאין להם ממצאים במעי הגס.
אני זוכרת שאת הטלפון הראשון שעשיתי תאמינו או לא זה היה לאבי מרום הבוס שלי, בישרתי לו את הבשורה הלא נעימה ואמרתי לו שאני לא אגיע בראשון לעבודה..
עברתי טיפולי מניעה שכשלו, הסרטן שלח גרורות למערכת העיכול והמצב רק התדרדר. עברתי כימו, ניתוח וויפל ע"י פרופ' עיד מהדסה הר הצופים ושוב כימו, אך המצב המשיך להתדרדר. הגעתי למצב סופני. כמה סופני? השתתפתי בפרק על חולים סופניים בתוכנית "סליחה על השאלה" ובפרק על המוות בסדרה "החיים על פי דביר" (שתיהן משודרות ב"כאן 11"). המוות שלי לא היה שאלה של "אם", אלא שאלה של "מתי".
לא וויתרתי! בשארית כוחותיי, כשאני כבר גמורה לגמרי מהכימותרפיה, קבלתי החלטה לטפל בנפש שלי. להיכנס עמוק פנימה ולהבין למה לעזאזל חליתי?
ומכאן התחיל טיפול משולב גוף ונפש. האונקולוגית שלי, פרופ' הוברט מהדסה עין כרם ואני יצאנו למסע ריפוי שנמשך שנתיים וחצי. היא הביאה את הקיטרודה ואני את הטיפול הנפשי, והנה, שלוש שנים אחרי תחילת הטיפול האימונותרפי אני כאן וגם עם ספר ביד. ספר שמספר את התהליך שעברתי, את השיחות הנוקבות עם הסרטן והשירים שעלו בין לבין, לצד המסע בטיפולי הכימו והניתוחים.
בימים אלו נמצא בעיצומו קמפיין הדסטארט לגיוס תמיכה בהוצאת הספר לאור, רציתי לעניין אתכם בתמיכה בספר ולו בכדי לשבור את קשר השתיקה של סרטן המעי הגס ולהבהיר – בדיקה אחת הייתה משנה את סיפור חיי!
זה המקום להודות לצוותים הרפואיים שטיפלו בי כל השנים. לפרופ' הוברט וצוות אשפוז יום אונקולוגי מהדסה עין כרם, ולפרופ' עיד, ד"ר בלאל וצוות כירורגיה ב' בהדסה הר הצופים. בלעדיהם לא הייתי כאן היום.
המסע המאתגר שעברתי, מתועד בספר שלי "דיאלוגים עם הסרטן".
מוזמנים ליצור קשר לפרטים נוספים, לקבלת עצה טובה ואפילו למילת עידוד – 054-9476460
לחצו כאן לקריאת הכתבה המקיפה על אתי במגזין "מנטה"
אני זוכרת שאת הטלפון הראשון שעשיתי תאמינו או לא זה היה לאבי מרום הבוס שלי, בישרתי לו את הבשורה הלא נעימה ואמרתי לו שאני לא אגיע בראשון לעבודה..
אני זוכרת שאת הטלפון הראשון שעשיתי תאמינו או לא זה היה לאבי מרום הבוס שלי, בישרתי לו את הבשורה הלא נעימה ואמרתי לו שאני לא אגיע בראשון לעבודה..
"חששתי מאוד מטיפולי כימותרפיה", נזכרת שמחה. "הרגשתי טוב, תפקדתי כרגיל והמשכתי בחיי השגרה. חששתי שאם אאלץ לעבור את הטיפול בכימותרפיה – לא אוכל להמשיך ולעשות
אני זוכרת שאת הטלפון הראשון שעשיתי תאמינו או לא זה היה לאבי מרום הבוס שלי, בישרתי לו את הבשורה הלא נעימה ואמרתי לו שאני לא אגיע בראשון לעבודה..
"המצפן" הוא ארגון התנדבותי שמטרתו להעצים מטופלים באמצעות כלים וידע שיעזרו להם לנהל ולהתמודד עם מחלת הסרטן. הליווי נעשה ע"י סטודנטים לרפואה שעוברים הכשרה מקצועית- מתוך מטרה להשפיע על הרופאים שיהפכו להיות.
תרומות יגיעו להכשרת הסטודנטים המלווים, ליצירת תכנים וכלים למטופלים, ולשאר הפעילות השוטפת של הארגון בהתאם למטרותיו.