בדיקות
פרק זה נכתב בסיוע: ד"ר עופר מרגלית, אונקולוג בכיר מומחה לגידולי מערכת העיכול. ד"ר ארז קליין, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית ופולשנית.
רגע קבלת האבחנה יכול להיות מציף מאוד – ההתמודדות הרגשית עם האבחנה, הצורך לקבל החלטות, לקבוע תורים לרופאים/ות ולבדיקות, וללמוד תחום חדש ולא מוכר.
פרק זה יעזור לך לעשות סדר בהתנהלות של התקופה שלאחר קבלת האבחנה.
אובחנתי מה עכשיו?
לרוב, האבחון הראשוני קורה בבדיקת הקולונוסקופיה- כשהרופא.ה לוקח.ת ביופסיה מפוליפ או גוש חשוד שנמצא בבדיקה. בחלק מהמיקרים הרופאים חושדים שמדובר בגידול סרטני בשל הצורה או המרקם של הגוש שראו, ובמיקרים אחרים מתברר שמדובר בגידול רק עם קבלת תוצאות הביופסיה.
מה בודקים בבדיקת הביופסיה?
- האם התאים שהוצאו הם שפירים (תקינים) או ממאירים (סרטניים), מהו סוג התאים ומהם המאפיינים שלהם.
- עד גיל 70 עושים גם בדיקת MSI / MMR (במידה והתאים סרטניים) במטרה לבדוק האם ישנו חשד לתסמונת לינץ', והאם תהיה תגובה טובה לטיפול אימונותרפיה.
- כשמדובר בשלב גרורתי (ראו מידע נוסף בפרק של שלבי המחלה) מתבצעת גם בדיקת פאנל גנטי על מנת לבדוק האם ישנן מוטציות גנטיות בגידול שישפיעו על בחירת הטיפול.
- בדיקת CT חזה-בטן-אגן או בדיקת PET CT לפי שיקול דעת הרופא.ה.
- בדיקת דם – סמנים בדם. ההפניות יכללו בדרך כלל CEA, CA 19-9, CA 125.
- במידה ומדובר בגידול ברקטום – תישקל גם בדיקת MRI אגן או TRUS, לפי שיקול דעת הרופא.
על מנת לבנות את תכנית הטיפול ניתן לפנות לגורמים הבאים:
- אונקולוג.ית שמתמחה בגידולי מערכת העיכול- אחראי.ת על תכנון התכנית הטיפולית הכוללת כימותרפיה, טיפול ביולוגי, או טיפול אימונותרפי. אם יהיה שלב של הקרנות תיפגשו גם עם אונקולוג.ית שמתמחה בהקרנות.
- כירורג.ית שמתמחה בגידולי מערכת העיכול- אחראי על תכנון וביצוע של ניתוחים במערכת העיכול.
במידה ומדובר במחלה גרורתית מפושטת רצוי להיפגש קודם עם אונקולוג.ית, ולחלופין, במידה ומדובר בגידול מקומי הניתן לניתוח רצוי להיפגש קודם עם כירורג.ית. ניתן לשקול לפנות חוות דעת שנייה אם את.ה חש.ה צורך. חשוב שתרגיש.י בנוח עם הצוות המטפל, המיועד ללוות אותך לאורך הטיפול במחלה.
שימו לב- תכנית הטיפולים יכולה לכלול ניתוח, כימותרפיה, הקרנות, טיפול ביולוגי ו/או טיפול אימונותרפי, ורק לפי מצבו הספציפי של המטופל הרופאים קובעים מה היא תכלול ומה יהיה סדר הדברים. לכן, בחלק מהמקרים יוחלט להתחיל בניתוח (עם או ללא טיפולים לאחריו), ובמיקרים אחרים יוחלט להתחיל עם טיפולים אונקולוגיים (עם או ללא ניתוח לאחריהם).
מעבר לכך מומלץ לקבוע גם:
- ייעוץ פוריות- לפני תחילת הטיפול, במידת האפשר. מומלץ לגברים ונשים בגיל הפוריות להיפגש עם מומחה פוריות כדי לבחון אפשרויות של שימור פוריות ו/או שימור תפקוד הורמונלי.
- ייעוץ גנטי- יש צורך להעריך את הסיכוי שקיימות תסמונות גנטיות (תורשתיות) שהביאו להיווצרות גידול במעי הגס או ברקטום, והמלצה על בדיקות בהתאם. מדובר בבדיקת דם.חלק מהבדיקות נמצאות בסל הבריאות, כתלות גם בהיסטוריה הרפואית ובמאפיינים של המטופל. ניתן גם לבצע בדיקות באופן פרטי דרך בתי החולים (באמצעות היועצים הגנטיים). חשוב לדעת שברוב מקרי הסרטן לא נמצא גורם גנטי ידוע. עם זאת, ישנה חשיבות עליונה לבדיקה גנטית על מנת לאתר בני משפחה נוספים שעלולים להימצא בסיכון, ושמעקב צמוד יכול להביא להצלת חייהם. בנוסף, תוצאות הבדיקה הגנטית יכולות להשפיע על מעקבים להם נזקק/ת המטופל/ת. שימו לב- גם אם אין ממצא גנטי ידוע ישנן המלצות למעקב לבני המשפחה, תוכלו לקרוא עליהן כאן.
- פגישה עם עובד/ת סוציאלי/ת במרפאה האונקולוגית בבית החולים- לצורך קבלת מידע על זכויות, סיוע במיצוי זכויות ומיפוי הצרכים של המטופל (כמו תמיכה רגשית). דרכה גם ניתן להגיש בקשה מהירה לצורך קבלת הכרה בנכות, שירותים מיוחדים, ואי כושר עבודה בביטוח לאומי.
- ייעוץ תזונתי- אבחנה של סרטן במערכת העיכול יכולה להשפיע משמעותית על ההתנהלות של המטופל/ת בהקשר התזונתי. מה כדאי לאכול? מה מותר לאכול? מה חשוב לאכול לקראת טיפולים או ניתוח, וממה להימנע? לכן, מומלץ לבקש בבית החולים או לקבוע באופן פרטי פגישה עם תזונאי.ת שמתמחה בתחום האונקולוגיה של מערכת העיכול.
- תמיכה של רפואה משלימה לתקופת הטיפולים (ולאחריה כמובן), במידה ומעוניינים ולפי הצורך. כדאי להתייעץ עם הגורמים במרפאה האונקולוגית בבית החולים ולבדוק האם קיימת אפשרות לקבל זאת במסגרת בית החולים.
ואחרי שהמצב הרפואי ברור יותר ומתגבשת תכנית טיפול – יוצאים לדרך. בהצלחה!
♥ את/ה לא לבד ♥
עמותת "צו מניעה" מציעה לך מגוון תכניות, תמיכות ומידע, תוכלו לקרוא עליהן כאן.
בדיקות הדמיה
הרופא/ה המטפל/ת (גסטרואנטרולוג/ית, אונקולוג/ית, כירורג/ית) יפנה לבדיקות בהתאם לממצאים הקיימים. להלן בדיקות נפוצות למטופלים עם חשד לגידול או גידול ידוע במעי או בחלחולת (רקטום):
בדיקת CT בטן ו/או חזה ואגן
הדמיה זו מערבת שימוש בקרני רנטגן ועיבוד ממוחשב, ליצירת דגם תלת מימדי של אזורים בגוף.
לעתים הבדיקה נערכת עם חומר ניגודי בשתייה ו/או לווריד, כתלות בהפנייה שניתנה.
זמן השהות במכונת הCT עצמה- כ-20 דקות
בדיקת PET CT
הדמיה זו נעשית במכון האיזוטופים בבתי החולים. מטרת הבדיקה היא הערכה כלל גופית (מהגובה הירך ועד לצוואר). היא מתאימה למצבים בהם רוצים לבדוק קיום גרורות באיברים מרוחקים מהגידול המקורי. לעתים נעשית בשלב האבחנה, ובחלק מהמקרים גם בשימוש לצורך מעקב.
הבדיקה מצריכה הזרקה של חומר רדיואקטיבי, שתייה של חומר ניגודי והזרקה של חומר ניגודי.
מהלך הבדיקה:
- פתיחת ווריד
- הזרקת חומר רדיואקטיבי
- מנוחה של שעה בישיבה תוך שתייה של חומר ניגודי
- שכיבה במכונת ה-PET CT כ-25 דקות, שבמהלכן מוזרק חומד ניגודי לווריד.
בדיקת MRI אגן
בהדמיה זו ישנו שימוש בתהודה מגנטית. בדיקה זו נותנת תמונה של המצב המקומי של הגידול מבחינת חדירה לשכבות של דופן המעי. בבדיקה ניתן גם לראות מעורבות של בלוטות לימפה ושל איברים סמוכים.
לעתים הבדיקה נערכת עם חומר ניגודי בשתייה ו/או לווריד, כתלות בהפנייה שניתנה.
זמן השהות במכונה עצמה- כ-20 דקות, במהלכה נשמעים צלילים חזרתיים בעוצמות ובתדרים שונים.
בדיקת TRUS
בהדמיה זו ישנו שימוש במכשיר אולטרה סאונד דרך פי הטבעת כדי להדגים את אזור הרקטום (החלק האחרון של המעי הגס). הבדיקה רלוונטית במקרים של סרטן רקטום לפי שיקול הדעת של הרופא/ה המטפל/ת.
בדיקת MRI כבד
הדמיה זו רגישה לא רק לקיום או אי קיום גרורות בכבד (כמו בדיקת CT) אלא גם יכולה להראות האם הנגעים פעילים או לא פעילים. כלומר, במצב בו נראית גרורה, בפענוח ניתן יהיה גם לומר האם היא פעילה או לא פעילה.
בדיקת אולטרה סאונד כבד
האפשרות לראות גרורות בכבד תלויה במספר גורמים, ביניהם גודל הנבדק ורמת הניסיון של הבודק.
בדיקה זו מתאימה בעיקר כשחושבים שהממצא בכבד שפיר וניתן לראות אותו היטב באולטרה סאונד. במקרה כזה ניתן לערוך מעקבים באולטרה סאונד כדי לבחון האם ישנם שינויים לאורך זמן. במידת הצורך אם עולה חשד שמדובר בממצא ממאיר- ממליצים על הדמייה באמצעות CT או MRI.
חשוב לדעת
- ההנחיות בין המכונים יכולות להשתנות בנוגע למספר שעות הצום ומאפיינים נוספים של הבדיקה. חשוב לעקוב אחר ההנחיות של המכון בו תתבצע ההדמיה.
- לאחר ביצוע הבדיקה ניתן לקבל דיסק עם ההדמיה (ברוב המקרים מספר דקות לאחר סיום ההדמייה). פענוח מגיע בדואר/מייל עד 14 ימי עסקים לאחר הבדיקה.
- מומלץ להגיע להדמיות עם ביגוד שלא כולל מתכות וללא תכשיטים. במידה והביגוד אינו מתאים תתבקשו להחליף לבגדי בית החולים בעת הבדיקה.
- מומלץ להביא גרביים לבדיקות הדמיה מכיוון שחדרי הבדיקה קרים.
- אם ישנה רגישות לרעשים ניתן להביא לבדיקת MRI אטמי אוזניים, לשימוש בנוסף לאוזניות של המכון.
סמנים בדם
סמנים אלו הם חומרים המופרשים ע"י תאי הגידול, וניתנים למדידה באופן פשוט ע"י בדיקת דם. באופן זה, ניתן "לשקול" את כמות תאי הגידול בגוף ועל ידי כך להעריך את סטטוס המחלה ויעילות הטיפול הניתן.
- CEA- זהו חלבון המשמש למעקב וניטור בגידולי המעי והרקטום. הטווח התקין הינו בין 0-5 נ"ג/מ"ל. חשוב לציין כי רמתו יכולה לעלות גם במצבים שאינם גידול, כגון רקע של עישון (אז ניתן לראות גם ערכים סביב 10-12 נ"ג/מ"ל ללא נוכחות של תאי גידול) או מצבים דלקתיים שונים. לכן, החלטות טיפוליות כמעט לעולם לא יתבססו רק על רמת ה-CEA, אלא רק לאחר שילוב נתונים נוספים ובראשם מצבו של המטופל וביצוע בדיקות נוספות כגון הדמיות. שינויים בתוך הטווח התקין, כלומר בטווח של בין 0 ל-5 נ"ג/מ"ל הינם לרוב חסרי משמעות, כל עוד אין מגמה ברורה ועיקבית של עלייה ברמת הCEA, ובהמשך חריגה מהתחום התקין. בנוסף, ישנם גידולים שכלל אינם מפרישים חלבון זה, ואז ימדדו רמות תקינות לכל אורך מהלך המחלה, ובכפועל יוצא לא ניתן יהיה להיעזר במדידת CEA למעקב וניטור.
- CA 19-9 – זהו חלבון נוסף המשמש למעקב וניטור בגידולי המעי והרקטום. חלבון זה רגיש אך יותר מ-CEA למצבים דלקתיים, ורמתו מוגברת המיקרים אלה ללא קשר לנוכחות תאי גידול בגוף. הטווח התקין הינו עד 35-40 יחידות/מ"ל.
בדיקות שנעשות על דגימה מתאי הגידול
בדיקת (MMR (MisMatch Repair) / MSI (MicroSatellite Instability- בדיקות אלו מבוצעות במכון הפתולוגי במטרה למצוא האם ישנו פגם ביכולת התאים לתקן נזקים וטעויות ברצף הDNA. במקרה שישנו פגם ביכולת זו נוצרים רצפי DNA עם פגמים רבים במיוחד, ותאים אלו נושאים מספר רב של מוטציות.בכ-10-15% מהמטופלים עם סרטן מעי גס / רקטום מקומי וכ- 3-4% מהמטופלים עם מחלה גרורתית ישנו הפגם, והמושג שמגדיר זאת הוא MSI-HIGH או MMR-D. במקרים אלו חשוב לבדוק בבדיקה גנטית (באמצעות בדיקת דם) האם קיימת תסמונת לינץ'.
הבדיקה נעשית על דגימה שנלקחה בביופסיה מהגידול הבדיקה כלולה בסל הבריאות עבור מטופלי סרטן מעי / רקטום עד גיל 70 בכל שלבי המחלה, וכן עבור מטופלים עם מחלה גרורתית, בכל גיל.
בדיקת פרופיל מולקולרי מקיף next generation sequencing – בבדיקה זו נערך ריצוף גנטי שמטרתו לאתר מוטציות ספציפיות ומאפיינים שונים של החלבונים בגידול. המוטציות הנפוצות בסרטן המעי הגס / החלחולת הן KRAS, NRAS, BRAF. קיום של מוטציה יכול לסייע בבחירת הטיפול היעיל יותר ולמנוע שימוש בטיפול שאינו יעיל. הבדיקה כלולה בסל הבריאות עבור מטופלי סרטן המעי והחלחולת בשלב גרורתי, ללא תלות בגיל.
חשוב לדעת-
במידה ולא נמצאה מוטציה ב- KRAS, NRAS ו-BRAF, ניתן לשקול צביעה לחלבון HER2, שאינה כלולה בסל הבריאות; כדאי לדון על כך עם האונקולוג/ית.
