היום אני חוגג

היום זה 10 שנים! של חופש מהמחלה ששינתה לי את החיים – סרטן המעי הגס.
במרץ 2009, כשאני בן 32 ומתגורר בניו יורק, אובחנתי עם הסרטן, בשלב מאוד מתקדם – שלב 4 – עם גרורות בכבד, בכיס המרה ובבלוטות הלימפה, כשהגידול במעי היה בגודל של מעל ל-30 ס"מ (גודל חריג, אובחן בבדיקת קולונוסקופיה) .
עדות אישית של צעיר בסיכון גבוה שנבדק לפי ההנחיות

בגלל העבר המשפחתי, מותו של אבי בגיל 40 מסרטן המעי הגס, אני נהגתי לעשות בדיקה כל 5 שנים וזאת לפי המלצת הרופאים.
לפני מס' שנים השתתפתי יחד עם אחי ואחותי במדגם ניסוי לחיפוש גן הגורם לסרטן המעי הגס. לשמחתי אצל שלשתנו לא נמצא הגן.
בהתחלה עשיתי בדיקות אצל דר' יעל קופלמן, ממכון הגסטרו של בי"ח הלל יפה בחדרה , שגם היא הייתה מעולה ונחמדה וגם בהמשך, נבדקתי במח' הגסטרו של ביה"ח הלל יפה אצל דר' ברוך עובדיה.
“חששתי במשך שבועות המתנה לבדיקה והנה עברה כלא כלום”

שמי דניאל (אנונימי), בן 59, נאלצתי לבדיקת קולונוסקופיה לפני 12 שנים בבית חולים תל השומר, ממצאי הבדיקה היו תקינים אך החוויה הייתה טראומטית, צרחתי מכאבים בזמן הבדיקה וכעסתי על הרופא שביצע את הבדיקה על שלא היה מקצועי מספיק ורגיש לכאב שגרם לי.
כ 5 שנים מלאחר מכן בעקבות תלונותיי הופנתי לבדיקת קולונוסקופיה שוב. היות והחוויה בתל השומר היתה טראומטית פניתי לבצע קולונוסקופיה וירטואלית, שוב הממצאים היו תקינים אך ניפוח האוויר וההכנה לבדיקה היו שוב לא נעימים, ובדיעבד הבדיקה כנראה פספסה פוליפ קטן שרק התחיל לגדול…
ערין פארס (31) – “לפני שנה וחצי התבשרתי שיש לי את המחלה – סרטן במעי הגס”

שמי ערין פארס מהצפון.
אני בת 31 לפני שנה וחצי התבשרתי שיש לי את המחלה – סרטן במעי הגס.
במשך שנתיים לפני הגילוי הרגשתי כאבי בטן בתדירות גבוהה, הפנו אותי לבדיקות מכל הסוגים אך ללא שום תוצאה שיכולה להצביע על הבעיה.
מכלל הבדיקות שנעשו הדבר היחיד שעלה כתוצאה מכך, רגישות ללקטוז וחיידק בקיבה.
בהתאם לכך, קיבלתי טיפול אך ללא הועיל, הכאבים בבטן המשיכו בתדירות גבוהה, בחוסר שינה, אי שקט, חוסר תאבון, בחילות, עייפות, דיכאון וחוסר מצב רוח.
סיפור אישי 10-2019

"כחצי שנה לפני שמלאו לבן זוגי 50, הוא החליט להעניק לעצמו כמתנת יום הולדת – בדיקת קולונוסקופיה.
מה הביא אותו לכך? סיפור ששמע מפי חבר אודות חבר אחר שנפטר מסרטן, טרם מלאו לו 49.
בן זוגי פנה בבקשה לבדיקת קולונוסקופיה נאמר לו כי הוא איננו זכאי לבדיקה ולכן "אימץ" כאבי בטן כדי שהבדיקה תאושר. אודה על האמת, גם אני לא הבנתי מדוע עליו להיבדק, זו בדיקה שמיועדת ל"זקנים" כך האמנתי… אך בן זוגי היה נחוש עד מאוד, הסיר את כל המכשולים והצליח להיבדק באופן פרטי.
הרופאה אמרה שהכל בסדר וככל הנראה משהו פסיכולוגי וזה בגלל שאני רוצה חופשת מחלה מהעבודה

הכל התחיל כמה ימים לפני יום הולדת 37, התחילו לי כאבי בטן.
כל פעם הלכתי לרופאת המשפחה בקופת חולים "כללית", היא אמרה שהכל בסדר וככל הנראה שזה משהו פסיכולוגי וזה בגלל שאני רוצה חופשת מחלה מהעבודה.
סיגלית מספרת על בנה – אלעד בוקארה ז”ל שנפטר בגיל 29 מסרטן מעי גס גרורתי

הכל התחיל כשהיה בן 26 הרגיש לא טוב ירידה במשקל, אנמיה.. הרופאה, בעיר אילת אמרה שעפ"י בדיקות הדם הוא צריך ברזל לשלושה חודשים ואיבחנה וירוס בבטן. הוא התחיל לקחת ברזל והפסיק כי זה עשה לו עצירות. חזר אליה שוב ושוב והיא לא מאבחנת שום דבר יוצא דופן חוץ מאנמיה וחוסר ברזל.
עברו כחודשיים והתסמינים לא חולפים אלא מחמירים. ביקשתי שיבוא למרכז לבדיקות מקיפות כולל קולונסקופיה. בהרצליה מדיקל סנטר אבחנו גידול ענקי במעי הגס
שלום, אני מיכל, בת 45

שלום, אני מיכל
כשהייתי בת 12 אבא שלי חלה בסרטן המעי הגס. הוא היה אז בן 47. אכשהו זה תמיד נראה לי רחוק ממני אולי כי אני אישה וזה נתפס כמחלה של גברים. וכך, למרות שראיתי מקרוב את הסבל וחוויתי את האובדן הייתי בטוחה ש"לי זה לא יקרה".
כיצד קיבלתי את דרגות הסמ”ג שלי? סיפור ב-4 חלקים של מירב איינשטיין סיאנו פרק 4

זהו. סופית אני יכולה לומר שאני בריאה.
אתמול, ב-11.1.2018 עברתי בדיקת קולונוסקופיה לאישור סופי שהכל תקין ונעלם.
זו כבר פעם שנייה שאני עושה את הבדיקה הזו כשבפעם הראשונה לא ידעתי לקראת מה אני הולכת ובסופה גיליתי שאני חולה בסרטן. אתמול, הפעם השנייה הייתה חוויה מתקנת, כמה כיף לשמוע את הרופא מציץ לתוך החדרון הקטן ואומר רק משפט אחד "הכל בסדר, הכל תקין".
אני חושבת שאורית אחותי הקטנה, שהייתה המלווה שלי, כמעט התעלפה בקטע הזה.
כיצד קיבלתי את דרגות הסמ”ג שלי? סיפור ב-3 חלקים של מירב איינשטיין סיאנו – חלק 2

פרק 2 – האבחנה והניתוח
בדיעבד, אינני יודעת כיצד שרדתי את ששת ימי ההמתנה. הבדיקה הייתה בששי, כך שאת סוף השבוע עברתי בהדחקה ובהכחשה. את ימים ראשון ושני העברתי איכשהו כי ידעתי שגם ככה רק התחילו לעבוד על הביופסיה שלי. מיום שלישי התחלתי לחשוש. אני זוכרת שאמרתי לאבי שאם לא מתקשרים אליי מהר, אז כנראה הכול בסדר. ניסיתי לשכנע אותי בכל מיני דרכים שהגידול שפיר.