תפריט
בדיקת קולונוסקופיה היא אחת משלוש האפשריויות של בדיקת סקר למניעת סמ"ג.
הבדיקה הזאת נחשבת המדוייקת והרגישה ביותר וגם מאפשרת הסרה מהירה של פוליפים – כלומר בדיקה וטיפול יחד.
המדיניות הרשמית של משרד הבריאות וקופות החולים היא להציע את בדיקת 'דם סמוי בצואה' כבדיקה סקר, ואת בדיקת הקולונוסקופיה לא כוללים ב'סל הבריאות' (כבדיקת סקר).
באופן מעשי, כל מי שמבקש מרופא.ת המשפחה "אני מעדיף לעבור בדיקת קולונוסקופיה" מקבל הפניה והתחייבות מקופ"ח.
ניתן לבחור בין 60+ מכוני גסטרו ברחבי הארץ לתאום תור לבדיקה!
החלטתם.ן לעבור בדיקת קולונוסקופיה? איך מתחילים ומה חשוב לדעת?
ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת לגבי בדיקת קולונוסקופיה החל משלב קביעת התור, דרך ההכנה לבדיקה, מהלך הבדיקה ולמה כדאי וחשוב לשים לב לאחר הבדיקה.
התרופות שנמצאות בשימוש : 'מרוקן חדש' , 'מווי פרפ' [MOVI-PREP] 'פיקולאקס' [PICOSALAX]
לעתים, מסיבות שונות לא ניתן לבצע או השלים את הבדיקה:
– המצב הבריאותי של הנבדק/ת לא מתאים עקב חשש לבעיות רפואיות
– הכנה של המעי לא מאפשרת – התקדמות או זיהוי פוליפים
– המעי מפותל באופן חריג ויש קושי להחדיר את האנדוסקופ
– הרופא/ה חושש לגרום נזק למעי עקב לחץ ומתיחה ע"י האנדוסקופ
– קיים קושי לטשטש את הנבדק והוא/היא סובלים מכאבים משמעותיים
בדו"ח רשומות תופעות לוואי משמעותיות כמו דימום בפי הטבעת, כאבי בטן נמשכים ועוד. אם התסמינים נמשכים יותר משעות בודדות – התקשרו לבי"ח לקבל הנחיות או לרופא המשפחה שלכם
התוצאות צפויות תוך כ 2-3 שבועות ובהם קובעים את סוג הרקמה בפוליפ שנשלח לפענוח: שפיר, טרום סרטני וכו'.
בד"כ בדיקת הסקר לא מבוצעות לאחר גיל 75 כי הסיכון גדול יותר. אבל אם היו ממצאים בבדיקות הקודמות, או שיש תסמינים מחשידים, מבצעים בדיקה ע"פ החלטת הרופא
ישנן, לצערנו, מספר רב של סוגי סרטן שעלולים להתפתח באיברים שונים בגוף במהלך החיים. בד"כ מגלים את הסרטן כאשר יש תלונות ותסמינים ומגיעים לרופא או לבי"ח לבדיקות כדי לחפש את הגידול בגוף. עם האבחנה, בתקווה שזה בשלב של גילוי מוקדם (לפני התפשטות באיברים שונים בגוף (גרורות סרטניות), מתחילים בטיפול אגרסיבי להצלת חיים.
לסרטן המעי הגס, בשונה מכל הסוגים האחרים, יש תקופה טרום סרטנית של כמה שנים שבהם מתפתחים במעי פוליפים שפירים (שאינם סרטניים). אם נבדקים בזמן, בבדיקת קולונוסקופיה, ניתן להסיר את הפוליפים השפירים וכך למנוע את המחלה כי כשאין פוליפים במעי הסיכוי לחלות נמוך מאד.
מספר החולים בסרטן המעי הגס ישראל כל שנה הוא כ- 3300 = 10 נשים וגברים ביום. רובם אמנם בני 50 ומעלה אבל בשנים האחרונות יש עליה משמעותית בשכיחות המחלה גם אצל בני 20-30-40 שנים. להערכתינו כ- 300 מקרים נוספים בשנה. הסרטן אצל צעירים הוא מפתיע ומאד אגרסיבי. לכן אם אתם צעירים אבל סובלים מהתסמינים הבאים – כדאי שתגיעו לרופא בהקדם: כאבי בטן חזקים, ירידה חריפה במשקל, אנמיה נמשכת, דם טרי בצואה, שלשול או עצירות שנמשכים שבועות. כדאי שתדרשו בדיקת קולונוסקופיה שעשויה להציל את חייכם.
הפוליפים השפירים מתפתחים לאט במשך שנים במעי ולשליש מהאוכלוסייה בישראל, מעל 50 שנים, יש כבר אחד או רבים במעי שממשיכים לגדול. אם נבדקים בקולונוסקופיה, שבמהלכה מסירים את הפוליפים (תוספת של דקות בודדות, ללא כאב), הסיכוי לחלות יורד באופן משמעותי.
לאחד מכל שלושה נשים וגברים מתפתחים פוליפים שפירים במעי הגס במשך שנים. מגודל של גרגר אורז, לאפונה, חומוס ועד לפוליפ עצום כמו זית או דובדבן. כל אילו שפירים ונמצאים במעי במשך שנים רבות ללא כל כאב או תסמינים. מסיבות לא ידועות, ככל שהפוליפ גדול יותר, הסיכון להפוך סרטני עולה. כל יום בישראל, אצל 10 נשים וגברים הפוליפים הופכים סרטניים ואז הסכנה גבוהה והסיכוי להחלמה יורד. לכן יש להיבדק בקולונוסקופיה כדי להסיר אותם כשהם עדיין שפירים.
לתזונה נכונה יש השפעה חיובית על מניעת סרטן המעי הגס. לעומת זאת אכילה של בשר אדום ומוצרי בשר מעובדים (נקניקיות, פסטרמה וכו) הוכחו שמגדילים את הסיכון לחלות. חשוב להדגיש שגם מי שמקפיד על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, משקל גוף תקין ופעילות גופנית אמנם משפר את איכות חייו אבל גם רצי המרתון ומדריכות יוגה חייבות להיבדק בקולונוסקופיה. גם אצל אילו שמקפידים על אורח חיים בריא מתפתחים פוליפים במעי ולכן כולם צריכים להיבדק.
בדיקת הקולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש (לא הרדמה) אשר מונעת כל תחושת כאב ואי נוחות במהלך הבדיקה. בזמן שהרופא מקדם את המצלמה בתוך המעי הנבדקים מנמנמים ולא מודעים כלל לבדיקה. גם אם מתגלים פוליפים, הם נכרתים תוך דקות ללא תחושת כאב. עם סיום הבדיקה, מפסיקים את הטשטוש ואז הנבדקים מתעוררים תוך דקות בודדות ובדרך כלל אפילו לא זוכרים שהבדיקה התקיימה. נכון שיש סיכונים בבדיקה בעיקר במקרים של חולים מבוגרים, עם מעי עדין יותר, או כאשר הרופא כורת פוליפים במעי. הסיכונים של דימום, או חירור המעי וההסתברות היא 1:1000 או פחות. בשיקול של הסתברות לחלות בסרטן המעי הגס (ל 1:3 נבדקים יש פוליפים) לעומת הסיכון הנמוך לנזק – ברור שכדאי להיבדק בהקדם.
ע"פ הנחיות איגוד רופאי הגסטרו בישראל, ובהתאם להנחיות של האיגודים בארה"ב, גרמניה ועוד מדינות, את בדיקת קולונוסקופיה יש לבצע בגיל 50 ולחזור עליה כל 5-10 שנים בהתאם לממצאים של הבדיקה הקודמת. אם הבדיקה היתה תקינה לחלוטין, ללא ממצאים, ניתן להמתין 10 שנים לבדיקה הבאה (ולא נדרשת בדיקת דם סמוי במהלך התקופה). לעומת זאת, אם התגלו והוסרו פוליפים בבדיקה הקודמת, גדל הסיכוי שהם יתפתחו שוב ולכן הרופאים ימליצו לחזור על הבדיקה בתכיפות גבוהה יותר.
לאחד מכל שלושה ישראלים בני 40-50 ומעלה יש כבר פוליפים במעי. כלומר יש בארץ כ- 500,000 נשים וגברים עם פוליפים שפירים במעי בגודל גרגר אפונה/חומוס עד לגודל של דובדבן. הם צריכים להיבדק בקולונוסקופיה כדי לאתר ולהסיר את הפוליפים האלה לפני שיהפכו סרטניים וקטלניים.
הגידולים הסרטניים מסווגים לשלבים בהתאם למיקוד של התאים הסרטניים: האם מוגבלים לפוליפ עצמו (0 או 1) או שכבר חדרו לתוך דפן המעי ( 2 – או 3 ) או שכבר נשלחו גרורות לאיברים אחרים כמו הכבד או הריאות ( שלב 4). חשוב לציין שאם מגלים את הסרטן בשלבים המוקדמים (0 או 1) שיעורי ההחלמה הם כ 90% לעומת שיעורי הישרדות נמוכים של 20-10% בשלב 4. לכן חשוב להיבדק בהקדם כאשר יש תסמינים ועוד יותר חשוב להיבדק באופן שיגרתי לפני שסובלים
ע"פ נתוני משרד הבריאות שיעור ההישרדות אחרי טיפולים הולך ועולה עם השנים בזכות התרופות החדישות שהוכנסו לסל הבריאות (אווסטין, הרביטוקס, שהן מאד יקרות) וגם שיטות הניתוח שהשתכללו. בממוצע, ע"פ נתוני משרד הבריאות, אחרי 5 שנים כ 60% מהחולים המטופלים נשארים בחיים, אבל עברו מסלול ייסורים של ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וטיפולים תרופתיים קשים.
השוואה בין שיטות בדיקה אפשריות תמצית יתרונות וחסרונות מזווית הנבדקים
"המצפן" הוא ארגון התנדבותי שמטרתו להעצים מטופלים באמצעות כלים וידע שיעזרו להם לנהל ולהתמודד עם מחלת הסרטן. הליווי נעשה ע"י סטודנטים לרפואה שעוברים הכשרה מקצועית- מתוך מטרה להשפיע על הרופאים שיהפכו להיות.
תרומות יגיעו להכשרת הסטודנטים המלווים, ליצירת תכנים וכלים למטופלים, ולשאר הפעילות השוטפת של הארגון בהתאם למטרותיו.